במשך 4 שנים הוכנו ונאנסנו במשפחה אומנת

ילדים מופקרים לאונס והתעללות במסגרות משרד הרווחה

08.05.2017  -עדות מאומץ על אונס והתעללות שעברו הוא ואחיותיו  במהלך אומנה ואימוץ. פניותיהם לרשויות הרווחה לסיוע נתקלו באוזניים ערלות. השירות למען הילד סרב לפתוח בפיו את תיק האימוץ בהגיעו לגיל 18 כדי שיוכל לאתר את הוריו.

"אני מאומץ, בן 44 ואני עד היום נקרא ילד מאומץ. אני עברתי אומנה במשך 4 שנים ביחד עם שתי אחיות בילוגיות שלי. שלושתנו במשך 4 שנים הוכנו ונאנסנו במשפחה אומנת. עברנו משם האחיות שלי הופרדו ממני, עברתי אני לאימוץ והם המשיכו אומנה בקיבוצים. במשפחה המאמצת שלא קיבלה מעולם הדרכה מעולם לא קיבלו הכוונה, מעולם לא נבחנו כי הם היו סוג של סלב (celeb) ואני לא אחשוף את שמם, שם עברתי חוויה מאוד קשה של אימוץ שכללה אלימות, שכללה השפלות. בגיל 10 שאלו מה אתה רוצה ליום הולדת אז ביקשתי שיתגרשו ושיחזירו אותי חזרה לאחד המוסדות".

 

עובדת סוציאלית משקרת ומאיימת על ילדה בת 10

עובדת סוציאלית משקרת ומאיימת על ילדה בת 10
עובדת סוציאלית משקרת ומאיימת על ילדה בת 10

אפריל 2017 – משרד הרווחה – מנגנוני הפשע בפעולה. עובדת סוציאלית מנסה לשכנע ילדה בת 10 לבוא לאשפוז פסיכיאטרי כפוי ע"פ צו בית משפט. העובדת הסוציאלית משקרת ללא הרף.

לא צריך להיות איש מקצוע כדי להתרשם שמדובר בילדה חכמה, מודעת לעצמה, מודעת
למה שקורה סביבה, מבינה בדיוק מה מנסים לבשל לה
ולמרות זאת לא מתפרצת, לא מנבלת את הפה ועונה בצורה עניינית. אני לא מבין
איך העובדת הסוציאלית שומרת על כזה קור רוח
והתמדה אפילו כשהיא רואה שהילדה עומדת לקבל התקף לב מהרעיון שיקחו אותה
למוסד פסיכיאטרי. גם אם היה צורך באשפוז כזה (ועל פניו נראה בבירור שלא),
הרי שלא ניתן לקחת אותה במצב הנפשי ההיסטרי הזה. 

 האזינו כיצד עובדת סוציאלית ללא רחמים מנסה לשכנע ילדה בת 10 בריאה חכמה ומדהימה ללכת לאשפוז כפוי ! הילדה כל הזמן מסרבת

מדוע ילדה קטנה שפויה נורמלית וחכמה צריכה להיות בבית חולים פסיכיאטרי ולעבור טראומות וסימום?

הילדה הזו שפויה יותר מכולנו.

פרשת הבלוגרים: 70 ימי מעצר ללא סנגור ואינם מורשים לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם

בני שגיא - שופט מחוזי תל אביב
בני שגיא – שופט מחוזי תל אביב

5.5.2017 – פרשת הבלוגרים. השופט בני שגיא נתבקש ע"י אחד הנאשמים לאפשר לחבר האמון עליו לעיין בתיקי בית המשפט העומדים נגדו.

תגובתו של השופט בני שגיא: "ניתנה החלטה בדיון בשלב זה העיון במערכת נט המשפט אפשרי לתביעה ולסנגוריה הציבורית בלבד".

השופט בני שגיא החליט אפוא כי הנאשמים עצמם אינם רשאים לעיין בתיקים בעניינם אלא רק הסנגורים (שטרם מונו) והתביעה רשאים לעיין.

השופט בני שגיא  לא נימק החלטתו אלא הפנה להחלטה שניתנה בדיון. מבדיקת החלטתו מהדיון ב- 4.04.2017 כתב בני שגיא: "בשלב זה נתונה זכות העיון לסנגוריה הציבורית אשר מונתה לייצוג הנאשמים, ואף כי טרם מונה סנגור פרטני לכל אחד מהנאשמים. חובתה של הסנגוריה לעמוד בקשר עם כל אחד מהנאשמים ולעדכן בדבר נתונים שונים הקיימים במערכת נט המשפט. לכשיושלם מהלך הייצוג, ניתן יהיה לאפשר לכל אחד מהסנגורים הרשאה פרטנית".

סוף דבר

ישנם עצורים 70 יום במעצר ללא ייצוג משפטי ואינם יודעים על מה הם עצורים מאחר ואין להם סנגורים ואסור להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. השופט בני שגיא אינו מנמק מדוע לא לאפשר להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. מדובר ברמיסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וקביעת תקדימים מסוכנים באשר לזכויותיהם של עצורים ועילות המעצר.

שופט עלאא מסארווה – בקשת פסילה מלדון בתיק בנימוק שדעתו התגבשה קודם לדיון

עלאא מסארווה - גיבש עמדה טרם הדיון?
שופט עלאא מסארווה – גיבש עמדה טרם הדיון?

19.06.2016 – מדובר בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב – יפו השופט עלאא מסארווה מיום 16.6.2016 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. בקשת הפסילה בגין שדעת השופט עלאא מסארווה התגבשה טרם הדיון.

לצפייה / הורדת החלטת הנשיאה מרים נאור הקלק כאן

נגד המערער פלוני הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש חורג בנכס,  (להלן: הליך כתב האישום). לנוכח ספקות בנוגע לכשירותו של המערער לעמוד לדין, ביקשה המשיבה (הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב) להגיע להסכמה שלפיה במקום כתב האישום יינתן צו הפסקה מנהלי לשימוש החורג בנכס לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965.

בדיון ביום 7.4.2016 במסגרת הליך כתב האישום קבע השופט עלאא מסארווה כי אין מניעה עקרונית להגשת צו הפסקה מנהלי בענייננו (שהתבקש ע"י המשיבה). אף שהסכמה כאמור בין הצדדים טרם הושגה, מכל מקום התבקש על ידי המשיבה צו הפסקה מנהלי,

בדיון שהתקיים ביום 13.6.2016 במסגרת הליך צו ההפסקה, ולאחר שהשופט החליט לדחות את טענות הסף שהעלה ב"כ המערער נגד הצו (הגנה מן הצדק ושיהוי), ביקש ב"כ המערער כי השופט עללא מסארווה יפסול עצמו מלדון בהליך, וזאת בנימוק שדעתו של השופט כבר התגבשה קודם לדיון.

לטענת ב"כ המערער, כבר בדיון ביום 7.4.2016 שבו אושרה עקרונית הגשת בקשה לצו, גיבש השופט עמדה שלפיה תידחה טענת שיהוי נגד הבקשה. זאת למד ב"כ המערער מדבריו של השופט שלפיהם "אכן בהחלטתי מיום 7.4.2016 לא התייחסתי לטענת פוטנציאלית עתידית בדבר שיהוי, ואולם כאשר ידוע לצדדים כי מדובר בחלוף זמן, הרי שעניין השיהוי שנטען היום, היה ידוע היטב לסנגור למקרא החלטתי מיום 7.4.2016 ". לטענת ב"כ המערער, נקיטת עמדה על ידי השופט המצביעה על נטייתו להכריע בהליך, מהווה עילת פסלות.

מאמירתו של השופט ניתן להסיק כי טענת השיהוי שהדיון בה התקיים במסגרת "הליך ההפסקה" שהתקיים ב- 13.04.2016 לא היתה מקובלת עליו עוד מיום 7.4.2016 במסגרת "הליך כתב האישום".

הנשיאה מרים נאור דחתה את הערעור בנימוק ש"הבעת עמדה לכאורית" – תוך שבית המשפט פתוח לאמץ דעה שונה – אין כדי לגבש עילת פסלות.

פרשת הבלוגרים – חוסר אחריות סנגוריאלי

סנגור ציבורי בורח מייצוג עציר

חוסר אחריות סנגוריאלי , נכתב על ידי עו"ד נוגה ויזל ב 28 אפריל 2017 , פוסטה

עו"ד נוגה ויזל על סירוב הסנגוריה הציבורית להעניק סיוע משפטי לנאשמי "פרשת הבלוגרים", תיק מורכב שאף סנגור ציבורי אינו מעוניין לשאת על גבו 

להורדת / צפיה במאמר בפורמט pdf הקלק כאן

ייצוג לפי סוג העבירות וזהות הנאשמים?

באחרונה קשה להשתחרר מהרושם לפיו דווקא הסנגוריה הציבורית מסרבת לייצג במקרים מסויימים נאשמים אשר המקרה שלהם מורכב מדי ואין ידם משגת לשכור שירותי עורך דין פרטי. סירוב זה גורם להימשכות מעצרם של נאשמים אלה, אבל לפני שאפנה לדוגמה שעל הפרק חשוב לציין ולהדגיש, כי הסיבה להקמת הסנגוריה הציבורית נבעה מחוסר היכולת של חשודים ונאשמים לממן את הגנתם המשפטית.

לא סביר שכאשר אדם רוצח את ילדיו מואילה הסנגוריה הציבורית לייצגו, בלי קשר לכמות החומר בתיק או מורכבותו, בעוד כאשר אדם מואשם בביצוע עבירות סייבר (עבירות מחשב) מורכבות ומתוחכמות הם מסרבים לייצגו.

אחת הדוגמאות בה נתקלתי לאחרונה היא ב"פרשת הבלוגרים" אותה מגדירה המשטרה "טרור רשתי", שבה נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל ועורך דין צבי בר אשר מנהלים מאבק שנוי במחלוקת נגד רשויות המדינה ואנשי מקצוע שונים. לכל השלושה מיוחסים כעת כ-300 מקרים של עבירות הכוללות פגיעה בפרטיות והטרדות מיניות אשר בוצעו מאז שנת 2009. עם האנשים שנגדן בוצעו העבירות לכאורה נמנים עובדי רשויות רווחה ברחבי הארץ, חברי כנסת, שופטים, פרקליטים בשירות המדינה, עיתונאים ועוד. התיק מחזיק כ-20 אלף עמודים של חומר חקירה, וכ-150 דיסקים של ראיות לכאורה, הקלטות, צילומים וכדומה.

לפני פסח הוגשה לסנגוריה הציבורית בקשה לייצוג הנאשמים, אולם הסנגוריה הבהירה כי היא מתקשה למצוא בשורותיה עורכי דין שיסכימו לייצג את השלושה. לפי דובר הסנגוריה, אורי שלו, הנאשמת המרכזית, לורי שם טוב, רוצה ייצוג על ידי עורך דין פרטי במימון הסנגוריה, בקשה שנדחתה על הסף.

כך או אחרת, שלושה נאשמים עצורים כבר חודשיים ללא ייצוג של הסנגוריה הציבורית, חרף בקשתם וחיסרון הכיס שלהם (גילוי נאות: הכותבת ליוותה את הדיונים המשפטיים של מוטי לייבל בתחילת הפרשה). סירובה של הסנגוריה הציבורית לייצג נאשמים אלה מהווה פגיעה קשה בהגנתם המשפטית. היא מועלת בתפקידה וחוטאת לייעודה, הרי המחוקק קבע במפורש כי מטרתה של הסנגוריה הציבורית היא לייצג אנשים שאינם מסוגלים לממן מכספם את שכר הטרחה של העורך דין.

המצב הנוכחי מעלה יחס של איפה ואיפה במדיניות הייצוג של הסנגוריה הציבורית, אשר אינה אמורה להעדיף מזה ולקפח מזה. מדוע זכתה עדת המדינה המפורסמת שולה בן זקן לעורך דין פרטי יוקרתי במימון הסנגוריה (עו"ד עופר ברטל), ואילו לגבי בקשתה של לורי שם טוב נטען שהיא מופרכת? יש עוד דוגמאות כמובן, עד המדינה ערן מלכה למשל, אבל אין שום הצדקה לבחירת תיקים על פי זהות הנאשם או סוג העבירות; קנה המידה לפיו על הסנגוריה הציבורית לנהוג בייצוג נאשמים הוא בראש וראשונה היכולת הכלכלית שלהם: מצבם הכספי.

בעולם אידיאלי, עולם הוגן, שוויוני ומתוקן, ייתכן כי לא היו מבוצעות עבירות, אבל לצערנו הוויית חיינו והמציאות שבתוכה אנחנו חיים אינה כזאת. עבירות ופשעים מבוצעים במקומותינו חדשות לבקרים, ומכאן שהצורך בעורך דין שייצג נאשמים ויילחם למען זכויותיהם הוא תמידי.

דווקא בשל ריבוי התיקים והעומס המוטל על כתפיהם של עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית, ודווקא משום הדרישה השוטפת לסיוע, חשוב שהסנגוריה תפעל על פי קריטריונים אחידים שבחוק. אם וכאשר תהיה עקביות בפעילותה, באופן טבעי יפחת עליה העומס, מאחר שלקוחות רבים אשר מצבם הכלכלי איתן והם מסוגלים לשלם בעבור שירותי עורך דין, לא ייהנו עוד מייצוג חינם ובמקומם מי שיזכו לשירות יהיו מי שהיא אכן אמורה לייצג – האנשים קשי היום הסובלים מחסרון כיס.

 

 חוסר אחריות סנגוריאלי , נכתב על ידי עו"ד נוגה ויזל ב 28 אפריל 2017 , פוסטה

הילדים האבודים – סרט דוקומנטרי על פרשת חטיפת ילדי תימן

חטיפת ילדים

ערוץ 2 – אפריל 2017 – הילדים האבודים – סרט דוקומנטרי על פרשת חטיפת ילדי תימן. בעקבות חשיפת הפרוטוקולים בחודשים האחרונים ערכה רינה מצליח סרט על פרשת חטיפת ילדי תימן.

בסרט נחשפים מאמצי ההסתרה של המדינה והתקשורת לאורך השנים, בין היתר בסיקור השלילי והמוטה של פרשת עוזי משולם וההתבצרות שלו עם חסידיו ביהוד. לפי עדויות בסרט התקשורת הסתירה את התמיכה הרחבה שקיבל משולם ברחוב על מאבקו.

לפי הסרט בשנות ה-50 היה מותר לרשום במשרד הפנים ילד שלא אומץ כחוק כילד טבעי של המשפחה. וועדת קדמי לא חקרה עניין זה והאם בדרך זו הוסתרו אימוצים לא חוקיים של ילדי תימן.

אלי ליפשטיין בכיר במכון הפתולוגי: בשנות ה-50 ניתחו כל גופה למטרה לימודית כי לא היה צריך אישור מאף אחד, גם לא מהמשפחה. לדבריו, הגופות של הילדים עברו נתיחות באופן מחפיר וללא הסכמה או אישור מההורים. ואח״כ מה שנשאר מהגופות נקבר ע״י החברה קדישא בבית הקברות.

להערכתו זו היתה אחת הסיבות לכך שלא נערכה לוויה מסודרת, לא הזמינו את ההורים לקבור את הילד וחלקם נקברו בקברי אחים. הדבר הוסתר מההורים ורק כאשר לחצו ושאלו איפה הילד אמרו להם שנפטר

תפילת יזכור

לנעדרים מפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן

יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים של בנינו ובנותינו אחינו ואחיותינו שנחטפו נעלמו ונלקחו מחיק אימותיהם ונעלמו לבלי שוב בראשית ימי קום המדינה ממחנות עין שמר ראש העין בית ליד ואחרים.

יזכור ישראל איך רופאים אחים ואחיות עובדי סעד ואנשי ממסד רמסו ברגל גסה ובאכזריות כל רגש אנושי מוסרי ודתי והשתתפו בהעלמת הילדים ולא השכילו להבין שמאחרי כל ילד יש אמא שהרתה וסבלה ומבקשת לראות את פרי בטנה חי או מת.

יזכור ישראל את שופטי ישראל שנסתרה מהם בינה ולא שאלו אז היכן הילדים.

יזכור ישראל את שוטרי ישראל שלא חקרו את העלמות הילדים הרכים והניחו אלפי משפחות כואבות ודואבות עד סוף ימיהם.

יזכור ישראל איך ממסד שלם הוסיף חטא על פשע והעלים ראיות מסמכים ותעודות וכל זכר שישפוך אור על גורל הילדים.

יזכור ישראל איך הפכו שופטי ישראל את ההורים התמימים והישרים מתובעים לנאשמים ולא מצאו ולו אדם אחד שיתן את הדין.

יזכור ישראל וידעו כל ילד וילדה שאומצו בשנות הזוועה והמחשך שלא נטשו אותם ואנו עושים כל מאמץ להחזירם לחיק משפחתם.

יזכור ישראל איך ממשלות ישראל לאורך כל השנים עשו מאמץ עילאי להעלים ולהשתיק את הפרשה החמורה בתולדות ישראל .

יזכור ישראל את שרי ישראל של הימים ההם שהיו לדאבונינו שומרי תורה ומצוות ממפלגות המזרחי ואגודה שרי הפנים דתות סעד ובריאות שלא הושיטו יד לאחיהם בעת צרתם והניחו אותם חבולים וכואבים ומסוגרים במחנות הידועים לשימצה.

יזכור ישראל איך וועדות החקירה חילקו תעודות פטירה ללא שם ללא מספר תעודת זיהוי ללא סיבת מוות ללא חתימת רופא לכל המשפחות המתלוננות על העלמות יקיריהם.

יזכור ישראל את טובי בנינו ואחינו הרב עוזי משולם ושלומי אסולין שמסרו את נפשם ונפלו מות גיבורים במלחמה לחשיפת הפשע הגדול בתולדות המדינה . פשע שעליו אין מחילה אין סליחה ואין שיכחה.

רחמים עדן

יו"ר הוועד להנצחת הנעדרים

שופט עלאא מסארווה – צו חיפוש לקוי

עלאא מסארווה - צו חיפוש לקוי
עלאא מסארווה – צו חיפוש לקוי

מרץ 2017 – חכמינו עליהם השלום היו אומרים: "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל" (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב) , והכוונה היא כל מי שפוסל אחרים, פוסל אותם בגלל מומו שלו, אותו רואה אצל אחרים.

ובעניינו כבוד השופט עללא מסארווה בית משפט השלום תל אביב,  נתבקש ע"י יחידת הסייבר לחתום על צו חיפוש בביתם של בלוגרים ולעצור אותם למשך כארבעים יום וכך עשה.

במהלך הארכות המעצר הוצגו לעלאא מסארווה דוחות חסויים שרק הוא והטוענים מיחידת הסייבר (רס"ב אלי לוריה ורס"ב דרור בוזגלו) ראו, ואשר החשודים ובאו כוחם לא הורשו לראות.

עלאא מסארווה לא חסך במילים במשך כ- 40 יום נגד החשודים והגיע למסקנה כי קיימת נגדם עילת מעצר ברף המסוכנות הגבוה ביותר האפשרי. עד כאן התנהלותם החסויה של עלאא מסרווא ויחידת הסייבר.

אולם פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. מעיון בצו החיפוש (להלן) שהוציא עללא מסארווה לחיפוש בביתו של אחד החשודים נחשפת התנהלות לקויה, רשלנית תוך פגיעה חמורה בערכי היסוד של הדמוקרטיה.

הואיל וחיפוש בביתו של אדם הוא חדירה לתוך פרטיותו ופגיעה בכבודו חייב המחוקק כי יצוין בדו"ח החיפוש החשד והעילה לחיפוש על מנת שכל המעורבים ידעו לשם מה החיפוש. אלא שעללא מסארווה בדרך פטרונית ומזלזלת לא ציין את עילת החיפוש, מהות החשד ולא נימק מדוע יבוצע החיפוש בפריטי מחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק. עללא גם לא טרח לרשום את מספר תיק בית המשפט על הצו.

יהיו שיסברו כי התנהגותו של עללא מסארווה היא המסוכנת ביותר לערכי הדמורקטיה והופכת את ההליך החקירתי למופקר שבו ניתן לפגוע בחירותו של כל אדם ללא ללא סיבה, לשתול בפריטי המחשב שלו קובץ מפליל או זיוף.

מדוע אם כן לא כתב עלאא מסארווה בדוח החיפוש את מהות החשד והעילה לחיפוש? ומדוע לא נימק מדוע יבוצע החיפוש בדברי המחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק?

להלן דוח החיפוש שהוציא עלאא מסארווה

צו חיפוש עלאא מסארווה - ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק
צו חיפוש עלאא מסארווה – ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק