דוח חמור הסנגוריה הציבור על תנאי הכליאה בבתי הסוהר לשנת 2016

מאתר הסנגוריה הציבורית , 09.07.2017 :
​הדוח מהווה סיכום שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016.

דוח הסנגוריה הציבורית – תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר 2016

הדוח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, לנציבת שב"ס ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור. מהדוח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצבענו בדוחות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות האסירים.

התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר שבאחריות שב"ס היא של עזובה פיסית ותנאי מגורים קשים; תנאי צפיפות קשים ביותר המגיעים לכדי 2 עד 3 מ"ר לאסיר בלבד, ולעיתים אף פחות מכך; החזקת כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר, כאשר לעיתים ההחזקה בתנאי אלה נובעת ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים למיטה; תנאי מזג אוויר קשים (חום וקור) ותחושת מחנק בתאים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים; קשיים מתן טיפול רפואי הולם לאסירים; ועוד. אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס. בין היתר, קיים מחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית ומחסור בתקנים לעובדים סוציאליים בחלק מבתי הסוהר, באופן שאינו מתיישב עם האינטרס הציבורי ועם מטרות הכליאה הכוללים גם הזדמנות לשיקום, למניעת חזרה עתידית על עבירות ולשילוב נורמטיבי בקהילה. כמו כן, נתקלו אנשי הסניגוריה בליקויים במערך הליווי של האסירים והעצורים לבתי המשפט על ידי שב"ס, כגון טלטולם של הכלואים בדרכים במשך שעות רבות, והארכת משך שהייתם במתקני המעצר שבבתי המשפט מעבר לנדרש להליך המשפטי בעניינם.

מדוח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; העדר תנאים הולמים לקיומם של מפגשי עו"ד-לקוח; והובלת אסירים ועצורים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר כי: הדוח הנוכחי מציג תמונת מצב מטרידה של הפרת זכויות מתמשכת של עצורים ואסירים ושל פגיעה בכבוד האדם. ההומניות של חברה נמדדת גם ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. כפי שבית המשפט העליון קבע פעמים רבות, אדם שנכנס לבית הסוהר נשללת ממנו חירותו, אך הוא אינו נפרד מזכותו לכבוד אנושי. בנוסף, החזקתם של אסירים בתנאים הולמים מקדמת גם את שיקומם, ולחברה יש אינטרס ראשון במעלה בכך. אך לאחרונה, ניתן פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון שקבע, בין היתר בהסתמך על דוחות הסניגוריה הציבורית, כי יש להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחייה ראוי. פסק הדין הוא הזדמנות לשינוי משמעותי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדוח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033Document-page-034Document-page-035Document-page-036Document-page-037Document-page-038Document-page-039Document-page-040Document-page-041Document-page-042Document-page-043Document-page-044Document-page-045Document-page-046Document-page-047Document-page-048Document-page-049Document-page-050Document-page-051Document-page-052Document-page-053Document-page-054Document-page-055Document-page-056Document-page-057Document-page-058Document-page-059Document-page-060Document-page-061Document-page-062Document-page-063Document-page-064Document-page-065Document-page-066Document-page-067Document-page-068Document-page-069Document-page-070Document-page-071Document-page-072Document-page-073Document-page-074Document-page-075Document-page-076Document-page-077Document-page-078Document-page-079Document-page-080Document-page-081Document-page-082Document-page-083Document-page-084Document-page-085Document-page-086Document-page-087Document-page-088Document-page-089Document-page-090Document-page-091Document-page-092Document-page-093Document-page-094Document-page-095Document-page-096Document-page-097Document-page-098Document-page-099Document-page-100Document-page-101Document-page-102Document-page-103

רשויות הרווחה חטפו הילדים לאימוץ במרמה

יוני 2017 – ערוץ 10, רפי רשף – רשויות הרווחה חטפו את לאימוץ את ילדיה של בת אל דהאן מקרית גת בשל מצבה הכלכלי הקשה. בת אל איתרה את ילדיה כעבור 16 שנים ברשת הפייסבוק.

בת אל: "ביקשתי עזרה כלכלית מרווחה, הם הציעו להוציא את הילדים למשפחה אומנה, וזה מה שעשיתי והאמנתי בהם, וכשהילדים היו מגיעים לחופשות אצלי ואצל הגרוש שלי, הם היו מגיעים עם דלקות בעיניים, עם כינים וכל מיני תפרחות חיתולים וכאלו, וביקשתי להעביר אותם למשפחה אחרת או שיחזירו לי אותם הבית, אז הם אמרו לי לבוא לחתום, הם קראו לי ולגרוש שלי, ופשוט חתמנו על אימוץ לצערנו".

פרשת הבלוגרים: היום ה- 101 למעצר

הימן
אברהם הימן – דיונים מתחילים באיחור שעות

06.06.2017 – בית המשפט המחוזי תל אביב – דיון בעניין מעצר העיתונאית לורי שם טוב העצורה מיום ה- 27.02.2017 כ- 101 ימים, בפני כבוד השופט אברהם הימן.

אברהם הימן – האיחורים

הדיון נקבע לשעה 12:00 אולם כבוד השופט אברהם הימן התחיל הדיון בשעה 14:40 ללא מתן הסבר כלשהו לפשר האיחור. הקלדנית עצמה לא האמינה כי הדיון מתחיל באיחור של שעתיים וארבעים דקות ולכן רשמה בפרוטוקול תחילת הדיון ב- 12:40 לצמצם גודל החרפה.

קורה לעתים שהימן מקדים בדיון במספר שעות ואז מתברר כי קהל הקרובים לעצירים מגיע ומתברר להם כי הגיעו לחינם. יום קודם ב- 05.06.2017 איחר הימן במספר שעות לדיון של העיתונאי מוטי לייבל העצור באותה פרשה.

סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017

יצא המרצע מן השק – חלופת מעצר לאחר שמיעת התשתית הראייתית

61 ימים חלפו מיום הגשת כתב האישום וטרם הועבר חומר החקירה במלואו לסנגורים, והקראת כתב האישום לעיתונאית שם טוב טרם הסתיימה. אם בדיונים קודמים קבע היימן כי העצורים בפרשת הבלוגרים ישארו במעצר בניגוד לחוק המעצרים ובניגוד לחוק כבוד האדם וחירותו, משום שהאשים אותם ואת סנגוריהם בסחבת, או "הניצוץ הראייתי" בתיק הרי שלדיון זה שלף הימן את הקלף המכריע שמייתר למעשה את כל הדיונים הקודמים והוא כי שחרור העצורים לחלופת מעצר יהיה רק לאחר שמיעת התשתית הראייתית בתיק. מדוע אם כן טירטר הימן את העצירים וסנגוריהם במשך 61 יום מיום הגשת כתב האישום?

נווה תרצה חסמו קשר בית העצירה שם טוב לעורך דינה בניגוד לחוק

בשולי הדברים נתברר כי מפקדי בית כלא נווה תרצה חסמו שיחות טלפון בין העצירה לורי שם טוב לבא כוחה עו"ד יהונתן רבינוביץ' בניגוד לחוק. השופט הימן הסב תשומת לבם של הממונים בנווה תרצה כי החסימה הנה בניגוד לחוק.

להלן פרוטוקול הדיון

סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017-1סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017-2סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017-3סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017-4סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017-5סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017-6סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017-7סיכום דיון אברהם הימן 06.06.2017-8

מבקר המדינה: ליקויים בהסדרת מערך פנימיות משרד הרווחה

פנימיות משרד הרווחהיוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

שירות ילד ונוער אחראי להסדרת מערך עבודת הפנימיות. תפקיד המחלקות לטפל בילד שבסיכון ובמשפחתו.

מבקר המדינה מצא העיר למשרד הרווחה על ליקויים בהסדרת מערך הפנימיות של משרד הרווחה, לדוגמא: כשלושה עשורים מאז הוגשו מסקנות ועדת לנגרמן וכ 13- שנים מסיום עבודת הוועדה לתכנון אסטרטגי – עד למועד סיום הביקורת באוגוסט 2016 לא גיבש משרד הרווחה
תכנית עבודה אופרטיבית ליישום המלצות הוועדות, ורוב הבעיות שהוצגו בדוחות לא נפתרו. במשך כשלושה עשורים שב משרד הרווחה ובוחן את מערך הפנימיות באמצעות ועדות שונות שיושבות על המדוכה ומגבשות המלצות, אך אלו אינן מתורגמות לתכניות עבודה ייעודיות ואופרטיביות כנדרש.

בפנימיות של משרד הרווחה שהו במהלך השנים עשרות אלפי ילדים, ולמשרד אין נתונים על מצבם הסוציו-אקונומי, על הישגיהם בלימודיהם ועל השתלבותם במעגל התעסוקה

Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018

מכון פוירשטיין משרד הרווחה: אלימות מילולית ואיומים נגד חסרי ישע

תיעוד קשה: קללות ואיומים בהוסטל בירושלים  , ירון אברהם, חדשות 2  , 06/06/2017

הקלטות שהגיעו לידי חדשות 2 חושפות קללות, איומים והשפלות של מדריכים כלפי החוסים, בהוסטל פוירשטיין בירושלים, מכון שאמור להכין אנשים בעלי מוגבלויות להשתלבות בקהילה

הוסטל פוירשטיין בשכונת עין כרם בירושלים הוא מרכז שיקומי הקולט דיירים עם מוגבלות מכל רחבי הארץ, ומטרתו המוצהרת היא להכין את הדיירים לקראת חיים עצמאיים בקהילה. אך המרכז, שמטפל בין היתר בלקויות כמו מוגבלות שכלית התפתחותית, בעיות התנהגות, הפרעות רגשיות, תסמונת דאון ועוד, הפך בשנים האחרונות למקום אלים, תוקפני ודורסני, כך עולה מההקלטות שהגיעו לידי חדשות 2.

בהקלטות שאנחנו מפרסמים נשמעים מספר מדריכים, חלקם נעדרי הכשרה מקצועית לטיפול בחוסים, הגם שהכשרה זו אינה תנאי מחייב. בהקלטות נשמעים איומים באלימות פיזית, השפלות והתעמרות מילולית מצדם של מספר מדריכים במקום, אלה שאמורים להגן ולשמור שבעתיים על אוכלוסייה חסרת ישע, ברגישות ובעדינות.

"מי אוכל ככה? תנקי את זה מהר! קומי! תנקי את זה מהר! תנקי את זה מהר!", נשמע אחד המדרכים צועק על דיירת. "את לא אוכלת יותר, מטורפים לא אוכלים פה, תשטפי מהר, תנקי את זה. אני אראה לך מה זה! תלכי תנקי את זה מהר! חזירה אחת! תראי איך את מתנהגת, רק חיה אוכלת ככה, רק חיה אוכלת ככה, תתביישי!". במקרה אחר צועק העובד: "תמשיך לאכול, אם לא אני אבוא להרביץ לך".

מכון פוירשטיין: ''תמשיך לאכול או שאכה אותך''
מכון פוירשטיין: "תמשיך לאכול או שאכה אותך"

אל ההקלטות האלה מתווספות עדויות של עובדים לשעבר, שמספרים מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות של הוסטל פוירשטיין. "מדובר בקבוצה מקרב העובדים שנמצאים בהוסטל הזה, הם הפכו פחות או יותר לוועד של המקום והם מנסים לנהל את ההנהלה של פוירשטיין וגם את המקום עצמו תוך כדי חיפוי הדדי אחד על השני", מספר אחד העובדים.

העובדים טוענים: ההנהלה ידעה

העובדים גם מספרים שאת המידע הזה הם לא השאירו לעצמם. "אמרתי ואיימו עליי שאנחנו יכולים לעשות לך ככה, הרבה מאוד, תיזהר", מספר עובד נוסף. "ההורים נשבים בקסמם, ואלה שלא – הילדים שלהם חוטפים. יש קורלציה בין אלה שההורים שלהם לא מסכימים עם מה שקורה שם, לבין אלה מבין הדיירים שסובלים".

"את מה שאני סיפרתי חשפתי בפני כל שדרת הניהול של מכון פוירשטיין, כולל נציגת ההורים והדברים ידועים. אמרו לי בהנהלה שהדברים ידועים, גם מפקחים של משרד הרווחה בתמונה והם יודעים על מה מדובר".

ועכשיו, כשקשר השתיקה במקום הותר נשאלת אותה השאלה שוב: איך מדריכים חסרי הכשרה מקצועית, מצליחים להשליט אווירת טרור כלפי אוכלוסיית חסרת ישע, כשכל הגורמים מיודעים ברמה זו או אחרת, ואין פוצה פה?

מהנהלת המכון נמסר בתגובה: "המידע שהבאתם בפנינו זיעזע אותנו דווקא כמי שפועלים מתוך תחושת שליחות ערכית עמוקה, סיוע למוחלשים ומתן הזדמנות שווה לבעלי מוגבלות. אנו פועלים למניעת תופעות שכאלו על בסיס שוטף בשיתוף עם משרד הרווחה המפקח עלינו, וומגלים אפס סובלנות לתופעות של שפה לא ראויה כלפי הדיירים וכך יהיה בכל מקרה גם בעתיד. אנו ומצרים על כך שמקרים אלו התרחשו והגורמים המעורבים יוזמנו לבירור מיידי, יתבצע ריענון נהלים לכלל הדרג הניהולי והמקצועי לרבות פעולות פיקוח הדוקות למניעת הישנות מקרים דומים".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "כמדיניות, המשרד נוקט ביד קשה כנגד כל התנהגות פוגענית כלפי החוסים במוסדותינו. לאחרונה, נחשף מנהל מערך הדיור בבית פויירשטיין למקרים של אלימות מילולית מצד מדריכים ובעקבות זאת הוגשה תלונה למשטרה והופסקה עבודתם. במקביל, הוגבר הפיקוח של המשרד במסגרת ובאם לא יפעלו לתיקון הליקויים באופן מיידי, לא נהסס לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו".

מבקר המדינה: משרד הרווחה מסמם ילדים בפנימיות

חניכי פנימיות משרד הרווחה
משרד הרווחה מסמם ילדים בפנימיות

05.06.2017 – גלי צה"ל – הפקרות במתן תרופות פסיכיאטריות לילדי פנימיות משרד הרווחה

דו"ח המבקר חשף הפקרות וחוסר אכיפה במתן תרופות פסיכיאטריות בפנימיות לנוער. עו"ד המייצג את אחד ההורים: "כל פנימייה מחזיקה פסיכיאטר פרטי", פסיכיאטר ילדים: "יש בי דאגה גדולה"

מבקר המדינה כתב בדו"ח האחרון שלו שכמעט 80% מהחוסים בפנימיות הנוער נוטלים כדורים פסיכיאטרים. היום (שני) שוחחה יעל דן עם עורך הדין  יוסי נקר, המייצג את אמו של אחד הילדים שקיבל תרופות פסיכיאטריות: "אין בקרה בכלל. הפנימיות הם גופים פרטיים שפועלים בחסות משרד הרווחה, וכל פנימייה מחזיקה פסיכיאטר משל עצמה והוא קובע את מדיניות מתן התרופות הפסיכיאטריות. להורים נמנעת היכולת להביא חוות דעת משל עצמם ונמנעת האפשרות שלהם, כאפוטרופוסים של הילד, לשלוט על מה שהוא מקבל".

בהמשך הצטרף לדיון גם ד"ר אלן פלשמן, פסיכיאטר ילדים ונוער, שהצטרף לחששותיו של עורך הדין נקר: "יש בי דאגה מאוד גדולה כי אין בקרה מצד משרד הבריאות. ילדים שנשלחים לפנימיות הם מתבגרים שמפריעים הרבה פעם לצוות כמו כל מתבגר. הצוות רוצה שקט ואם אין בקרה אז עלול להיווצר מצב שהפסיכיאטר צריך לרצות את הצוות כי הוא רוצה לשמור על העבודה שלו".

משרד הרווחה מסר בתגובה כי בהעדר מענים אחרים החל מערך הפניות של המשרד לקלוט מספר הולך וגדל של נוער עם פרופיל פרא ופוסט אשפוזי שבהיעדר התערבות עלול להגיע לאשפוז פסיכיאטרי. זו הסיבה המרכזית לעליה ושימוש בתרופות פסיכיאטריות. בכל הפנימיות יש צוות רפואי והוא קובע את הטיפול התרופתי הניתן לילדים ולבני הנוער.

נבת"ם – דו"ח חמור על התנהלות פרקליטות המדינה

פרקליט

מאי 2017 – דוח חמור של נציבות תלונות על הפרקליטות בעניין התנהלות פרקליטות המדינה מול המכון לרפואה משפטית. עיקרי ממצאי הדוח:

1. אי מסירה של מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה.

2. העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון

3. קבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה

4. העדר הסדרה וחסרים מהותיים במדיניות, בהנחיות ובנהלי עבודה בנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון
לצפיה / הורדת הדו"ח בפורמט pdf הקלק כאן

בדוח הביקורת הוצגו מספר דוגמאות על התנהלותה הלקויה והחמורה של פרקליטות המדינה. להלן המקרים:

במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה, עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה ופרטי רופאי המכון שעמם שוחח. הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי, ודחתה פניות הסנגור בעניין בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב"תרבות ארגונית" בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה (ראו עמ' 52-53 לדוח)

במקרה השני, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, הן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים רפואיים שלא באו בחוות דעתו הראשונה. גם מקרה זה ממחיש ליקוי – בהתנהלות הפרקליטות, לפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם 'חומר חקירה' הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים, כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינה תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור. עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי במיהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן (ראו עמ' 56-52 לדוח).

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון (ראו עמ' 58-56 לדוח).

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן (ראו עמ' 81-58 לדוח).

להלן עיקר ממצאי הדו"ח על התנהלותה הלקויה החמורה של פרקליטות המדינה: